דילוג לתוכן העמוד

אל הלא נודע: מסע מקומי דרך עבודות וידיאו, 2022-1996

במבואת הכניסה למוזיאון תל אביב לאמנות, על גבי מסך LED ענקי, מוקרנת רצועה ערוכה בת כשעה של עבודות וידיאו, שיצרו אמניות ואמנים ישראלים. אירועי הכאן והעכשיו עולים מתוך העבודות, שנוצרו בין השנים 2022-1996. הדימויים הנעים משרטטים יחד טופוגרפיה חזותית של הארץ, מסע פיזי העובר דרך מקומות שונים ונופים מגוונים, תוך שהוא מהדהד את הרגע הנוכחי בזמן. המסך המוצב בכניסה למוזיאון כמו מנקז לתוכו את המראות והקולות המאכלסים את רחבת המוזיאון, שהפכה מאז שבעה באוקטובר לסיסמוגרף של תחושות פחד, יגון וכאב של ישראלים רבים. "אל הלא נודע" נארגה מתוך הקושי של המקום ויופיו האינסופי.

האמניות והאמנים המשתתפים: רונן זן, ננה ובועז זונשיין, ציון אברהם חזן, דנה לוי, סיגלית לנדאו, דורון סולומונס, שבתאי פינצ'בסקי, תום פניני, טליה קינן, דניאל קיצ'לס, אדם רבינוביץ'

"אין לדעת מה יהיה

אין לדעת מה נראה

כל אחד מרחק מודד

מהיכן שהוא עומד" *

דורון סולומונס
הערב בחדשות, 2006
5:51 דק'

מהדורת החדשות האילמת של דורון סולומונס פותחת את רצף הדימויים של הרצועה, הכולל בעיקר מראות מהטבע ונוכחות האדם בתוכו. סולומונס צילם את מגישי החדשות יונית לוי וגדי סוקניק, כשהם מציגים מחוות גוף והבעות פנים האופייניות לקטעי מעבר בין כתבה לכתבה. פניהם — לעיתים חמורות סבר, ולעיתים משתתפות בצער או מחייכות קלות — מבטאים מנעד רחב של הבעות חדשותיות. העבודה נפתחת וננעלת בפתיח הקולי המוכר של חברת החדשות המייצר דריכות והתכווננות. אבל משנדם קולם של המגישים, נדמה שלא נותר עוד דבר לומר לנוכח אירועי השעה. [נווה אילן]

דניאל קיצ'לס
ברוש, 2021
3:47 דק'

שורת הברושים של דניאל קיצ'לס תוחמת נוף מקומי שכיח של מקשת אבטיחים בשלים בשעת בוקר מוקדמת, כאשר אחד הברושים עולה באש אך אינו מתאכל. הברוש, הנפוץ גם בבתי העלמין המקומיים כמונע סחף ורוח, עוצר נשימה בזקיפותו, שומר על גובהו על אף בעירתו. כמו הסנה הבוער, שסימל את ההתגלות האלוהית למשה שנתמנה להושיע את בני ישראל, הברוש של קיצ'לס הוא מעין "סנה חילוני" המהדהד תחושות של ייאוש ותקווה, אהבת הארץ וחשש מהבאות. [עמק חפר]

דניאל קיצ'לס, ברוש, 2021
3:47 דק'

באדיבות האמן
העבודה נוצרה בתמיכת הגלריה החדשה, סדנאות האמנים טדי, ירושלים
עריכה: קובי ווגמן

סיגלית לנדאו
I Wanted Better for Her - Not Worse, 2016
11:40 דק'

השקדייה של סיגלית לנדאו ממלאת את המסך בשיא פריחתה, כאשר לפתע ענפי העץ מנוערים בחוזקה ועלי הכותרת הלבנים-ורודים נושרים כשלג על פני הארץ. בפעולת עריכה של חזרה לאחור והרצה קדימה, עם פסקול מתכתי המשלב כלי מיתר, לנדאו שוזרת ריקוד אלים של פרחי השקדייה עם ענפי העץ הרועדים. [גליל תחתון]

רונן זן
ח'אן אל-אח'דר #2, 2017
5:08 דק'

עץ הזית של רונן זן נטוע לבדו, כמעט מט לנפול, ממוסגר בחצובות צילום שחורות, שילדי וילדות הכפר מייצבים אותן. מאחור נגלים הנופים המרהיבים של מדבר יהודה ובהם מבני הפח של התושבים הבדואים, הנראים כמו טרסות קדומות. תושבי האזור חיים במשך שנים בחוסר ודאות משום הפינוי המיועד של היישובים. [ח'אן אל-אחמר]

תום פניני
Cloud Demo/Manara, 2010
6:13 דק'

בגבולה הצפוני של הארץ, תום פניני מפסל שלושה קרונות מסע מצופים חומר אוורירי לבן הנעים באיטיות בין שמים לארץ על רכבל צוק מנרה. הם נוסקים מעלה כשברקע נשמעים ציוצי הציפורים, והצופה נלכד במחזה אבסורדי של שלושת הקרונות המחקים את תנועת העננים שמאחוריהם. הפואטיות שבטשטוש הגבול בין שמים לארץ מצמיתה, לנוכח הידיעה שתושבי מנרה פונו לא מכבר מבתיהם ואין לדעת מתי ישובו לגבולם. [קיבוץ מנרה]

אדם רבינוביץ
שער שמיים, 2021
0:46 דק'

אדם רבינוביץ'
רצף יריחו, 2022
1:28 דק'

צמד עבודות הווידיאו של אדם רבינוביץ' ממוססות באיטיות שקופיות דיגיטליות וסטטיות של אורות צבעוניים. בשער שמיים פוער רבינוביץ' חמה לוהטת עגולה, תוך שהוא מרפרר לכת הסודית Heaven’s Gate, שמאמיניה התאבדו ב-1997 עם הופעת כוכב השביט הייל-בופ, שאפשר היה לצפות בו ללא עזרים אופטיים. ברצף יריחו, על שם הטיל הבליסטי שפיתחה ישראל המסוגל לשאת ראש קרב גרעיני, מתגלה קו אופק עולה ויורד, ובמרכזו ענן פטרייה הנראה כשפתיים פעוּרות. רבינוביץ' מייצר באמצעים דיגיטליים מראות הכורכים התפעלות וחרדה לנוכח הקרנה של נופים נשגבים מופשטים. [גן עדן + יריחו]

שבתאי פינצ'בסקי
תנועה נצחית מהסוג הרביעי, 2019
3:33 דק'

שבתאי פינצ'בסקי משרטט סימון גאוגרפי חדש סביב אזורי הספר של ירושלים דרך התגלגלות אינסופית של כדורגל על הטופוגרפיה של הנוף המקומי. פינצ'בסקי מייצר מפה אלטרנטיבית, בעלת גבולות בלתי נראים, המורכבת מאזורים שאינם סמוכים זה לזה במציאות, שהוא בוחר לקשור אותם יחד. במהלך תנועתו של הכדור נחשפים נופיה המרובדים והמורכבים של ירושלים רבתי, המספרים סיפור של סכסוך ועקירה. [ירושלים]

ננה ובועז זונשיין
ללא כותרת, 1996
1:30 דק'

עדיין בירושלים אבל עם הפנים לתל אביב, ננה ובועז זונשיין מציגים עבודת וידיאו מפתיעה, המחברת בין צילום וידיאו של הכותל המערבי לצילום וידיאו של חוף הים של תל אביב. הגלים המתנפצים על שורת המאמינים ולעבר קיר-הכותל יוצרים עיוות של המציאות, המעורר בצופה תחושות של אי-ודאות וחוסר אוריינטציה. הדתי והחילוני מולחמים יחד ללופ מדיטטיבי. [ירושלים — תל אביב]

ציון אברהם חזן
סלית, 2013
6:08 דק'

ברחבת המוזיאון, שהשתנתה לבלי היכר בחודשים האחרונים, ציון אברהם חזן ביים סרט קצר המשייט בין המטבח הביתי לבין המרחב הציבורי. רחבת המוזיאון הייתה תמיד מרחב טעון המוקף מבני ציבור מרכזיים: היכל בית המשפט, בסיס הקריה, מוזיאון תל אביב לאמנות וספריית בית אריאלה. תוך כדי הכנת תמיסת מלח באמצעות "סלית", מותג המלח המוכר עם האיור בירוק של עקרת הבית על האריזה, דמותה של האישה באיור מתעוררת לחיים באנימציה המנפישה את מגדל מרגנית שבלב בסיס הקריה ואת הפסל האייקוני עקדת יצחק של מנשה קדישמן ברחבת המוזיאון. חזן מספיג את עיני האיל המונומנטלי של קדישמן בתמיסת המלח וגורם לו לדמוע דמעות של חלודה, דמעות על מה שהיה ועל מה שיהיה. [רחבת מוזיאון תל אביב לאמנות]

טליה קינן
תה, 2004
5:34 דק'

דרומה משם, טליה קינן מצלמת מבעד לכוס תה את מבטה על שכונת פלורנטין, בעודה מבקרת את חברתה. אט אט עלי התה, הצפים בחלקו העליון של הפריים, שוקעים לקרקעית הכוס ומייצרים נוף כמו אפוקליפטי של נשורת גרעינית. חיזוי העתיד באמצעות צורותיהם המגוונות של עלי התה מבטא רצון אישי וקולקטיבי לחזות ולעצב את הבאות. [פלורנטין]

דנה לוי
פרידות, 2009
0:53 דק'

דנה לוי חותמת את רצף עבודות הווידיאו בהפרחה של 50 יונים לבנות דרך חלון עם מרפסת קטנה במוזיאון הטבע בבית שטורמן, עין חרוד. נדמה שתיבת נוח ממיתוס המבול המקראי כבר עגנה ברציף, לאחר שהארץ הושחתה והחיים שעליה נמחו. עתה, משיָבְשה האדמה והברית נכרתה מחדש; זה הזמן להתחלות חדשות ולתקוות גדולות. [עין חרוד מאוחד]

"תנסו לדמיין אותנו

עוד שנים רבות

לא פחות מסובך לקבוע

מה יהיה עוד שתי דקות"

*[מילים ולחן: דני סנדרסון]

עוד תערוכות

אחוז בכל היקר: יצירות מופת על נייר
שלום סֶבָּא: לגופם של דברים
שמיני עצרת
בשמיים ראיתי קשת