אם בלילה חורפי עוברת אורח

התערוכה הקבוצתית הקטנה שואלת את שמה מכותרת ספרו של איטאלו קאלווינו, ספר שיצא לאור ב־1979, לקראת סוף חייו של הסופר האיטלקי (1985-1923). אם בלילה חורפי עובר אורח נכתב כמעשה שוטטות בקריאה, במהלכו מוביל אותנו הסופר דרך סיפורים שונים שנשארים לא גמורים, ואינם מתחברים לעלילה קוהרנטית. הוא פונה אלינו בגוף שני והופך אותנו, הקוראים, לא רק לבני לוויתו במסע הספרותי אלא ממש לגיבורים של מסלול הקריאה. בהשראתו, מבקשת ”אם בלילה חורפי עוברת אורח“ להציע לצופה מסע בעקבות התבוננות באמנות.

וידיאו — אוצרת התערוכה, רותי דירקטור, על יצירותיהם של אדם פנדלטון, אוגו רודינונה והנרי טיילור

הצופה (כלומר, את, או אתה) מוזמנת ללכת לאורך, מול, לצד ומסביב לארבע־עשרה יצירות אמנות, שנוצרו על ידי עשרה אמנים. שניים מהם חיו ופעלו במאה ה־20, האחרים חיים ופועלים בתחילת המאה ה־21. חלקם מוצגים לראשונה בישראל: אדם פנדלטון, הנרי טיילור, ראשיד ג׳ונסון, מייקל ג׳ו.

הקשרים בין העבודות יתגלו, יש לקוות, לאורך הדרך: סוגיות של זהות, גבריות (ישנה וחדשה), אכזריות (בין אנשים וביחס לטבע), נוכחות הגוף האנושי בדימויים של אמנות והיחס בין הדימוי הפיגורטיבי לרמות שונות של הפשטה, וכן האופן שבו תרבויות מזינות ומפרות זו את זו. ”אם בלילה חורפי עוברת אורח“ מזמינה אותך לשוטט בחלל גלריה, ולחבר את סיפור התערוכה שלך מתוך שכבות רמזים, משמעויות ותתי־סיפורים שהעבודות מולידות.

הנרי טיילור, דקר, סנגל #2, 2019
אקריליק על בד

אוסף סטיב נסימה

אם בלילה חורפי עוברת אורח

עוד תערוכות

מיכל הלפמן: Dear A.S.A/P ←
דניאל צאל: מסיבה ←
תבנית, אדם: עבודות מאוסף נחום זולוטוב ←
יונתן ויניצקי: היקום ←