סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים

לסיור וירטואלי בתערוכה >

רוב האנשים לא מקשרים בין הרגלי היומיום שלהם לבין שינויים החלים בסביבתם. החלטות כמו איך להגיע ממקום למקום, כמה ומה לצרוך, היכן לגור, מה לאכול וכיצד לבלות, משפיעות באופן ישיר על כילוי המשאבים ופליטת גזי החממה. חלק גדול מההחלטות הללו מותנה כמובן על־ידי הסביבה שבה אנו חיים — המרחב, התשתיות וההזדמנויות הגלומות בהם — ולכן יש לראות בערים סוכנות שינוי מובילות בדרך להבטחה של עתיד מקיים. העיר יכולה להיות מעבדה של התנסות בפתרונות, להפוך לקן רוחש של רעיונות וקרקע פורייה לשיתופי פעולה ויוזמות. פרויקט זה עוסק בעיר עצמה ככלי לשינוי, ובתערוכה מוצגים אפיקי פעולה אפשריים בהתאמה לסביבה הגיאוגרפית: כמה מהם מיושמים בימים אלה בערים שונות בעולם, אחדים ייושמו בעתיד, ואחרים יישארו בגדר אוטופיה.

הרשתות החברתיות מוצפות בשנים האחרונות בקריאות לפעולה מחתרתית בנושא, למשל בתחום צריכת חשמל. אם מאסת בהוצאות החשמל הגבוהות ובבירוקרטיה המעכבת התקנת לוחות סולאריים, כל שעלייך לעשות — הציעו האקרים אלמונים — הוא לחבר בחשאי את האנרגיה הסולארית הנצברת לרשת החשמל הביתית. פעילות כזו — שהיא כמובן מסוכנת ומנוגדת לחוק — מעלה שאלות על ניצול משאבי הטבע, שהם נחלת הכלל. מהלכים כאלה, שראשיתם כתופעת גרילה ברחבי העולם, היו בחלוף הזמן ועם התפתחות הטכנולוגיות המקיימות ל"מוצרי מדף“, שהולכים ונטמעים באופן חוקי בשימושי היומיום.

הפרויקטים המוצגים בתערוכה מאורגנים בשישה פרקים תמטיים (1.5 עד 2 מעלות צלזיוס, סולארפאנק, עיר ספוג, אנטי־ערפיח, גג שמש, גג שמש, בית פסיבי) שכותרותיהם שאולות משדות שיח עכשוויים הרווחים בקרב משרדי אדריכלות פעילים או אדריכלים אוטופיסטים, מתכנני ערים ונוף, אקטיביסטים ומפתחי אפליקציות, מחלקות סביבה של עיריות ברחבי העולם, חברות טכנולוגיה, מעצבי מוצר וסופרי מדע בדיוני. כל פרק מציג גישה מקצועית — חברתית, פוליטית, סביבתית, טכנולוגית — המקדמת מערכת יחסים שונה עם כדור הארץ שעליו אנחנו חיים.

ייעוץ מדעי: ד״ר אורלי רונן, מעבדה לחדשנות וקיימות עירונית בבית ספר פורטר ללימודי סביבה