ניב תשבי: משתזפים

בשטח הרחבה מוצבות מיטות שיזוף, כיסאות, שולחנות ושמשיות המוכרות לנו מחוף הים. במצע הבד של מיטות השיזוף והכיסאות מתמזגות דמויות אנושיות בתנוחות מנוחה ובשלבי שיזוף שונים. תשבי, אשר יצירתו מתמקדת בפיסול ובמיצבים תלויי מקום היוצרים חוויה כוללת המציעה אלטרנטיבה להתבוננות המקובלת, משבש באופן הומוריסטי את דמויות המשתזפים ומציע מבט חדש ומעורר דיון על הכמיהה שלנו לחופש ולאשלייתו.

אין זו הפעם הראשונה שתשבי עוסק בדימוי המשתזפים. עבודה קודמת שלו, המוצגת במוזיאון העיר תל אביב–יפו בתערוכה "מלאכה ובטלה" (אוצרות: גלית גאון והדסה כהן), מתארת פעולה פיסולית של מיטות משתזפים בודדות על גג המבנה. במוזיאון תל אביב לאמנות תשבי מציג עבודה חדשה שמרחיבה את מיטות המשתזפים לכדי סביבה כוללת בעלת מערך ריהוט חוץ המדמה שהייה בשפת הים.

הדמויות שוכבות מנותקות מכל טרדה, ונדמה שאינן חושבות על דבר מלבד העכשיו. בעודן תפורות למסגרת הברזל הן מייצרות הכלאה, מעין מוטציה, בין האובייקט המסמל מנוחה, נוחות וחופש ובין הגוף האנושי. הן מפקירות את גופן לשמש הישראלית הקופחת, נמסות אל תוך הבד, מתאחדות עם האובייקט והופכות למוצר משוכפל להמונים המקדש את הרצונות הפשוטים המשותפים לכולנו: נוחיות, שפע ושלווה. אך עם החופש והשלווה שמוצגים דרך הסמליות של רהיטי החוף, מתגנבת אל התודעה נימה דקה של אימה, חרדה ואפילו גיחוך מלחיץ לנוכח פני האנוש הגנריים.