ג'ף וול: נראות
ג'ף וול הוא מן האמנים החשובים והמרתקים העובדים כיום בצילום, וללא ספק אחד מן האחראים להתבססותו של הצילום בחזית של זירת האמנות העכשווית. עבודותיו והדיון שהתפתח סביבן השפיעו על אמנים רבים ועל השיח הביקורתי שהצילום במרכזו. בשלושת העשורים האחרונים הציג וול תערוכות רבות, ביניהן רטרוספקטיבות בטייט מודרן בלונדון ובמוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק.
התערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות כוללת 30 תצלומים גדולי ממדים, במגוון טכניקות ונושאים, מצילום רחוב בסגנונו ה"קרוב לתיעודי", דרך ציטוטים ואִזכוּרים מורכבים ומקוריים של יצירות מופת מתולדות האמנות והתרבות, ועד לצילום מבוים או מובנֶה בנוסח "קולנועי", המטשטש את ההבחנה בין השגרתי לספקטקולרי ובין התיעודי לפנטסטי ומיטלטל בין הקדרוּת של הסרט האפל לבין פשטוּת יומיומית.
בנוסף למבחר גדול מעבודותיו המוּכּרות של וול – המורכבות לעתים מריבוי של סצנות מבוימות שעוּבּדו בקפדנות ליצירת דימוי גדול ממדים בקופסת אור – מוצגים בתערוכה גם תצלומי צבע ושחור-לבן שיצר בעיקר בעשור האחרון. הגדלות הענק המרשימות שלו, במידות של שניים על שלושה מטרים ויותר, מחוללות חוויית צפייה מיוחדת וריאליזם צילומי יוצא דופן.
חתירתו של וול תחת מוסכמות אמנותיות ונוסחאות ז'אנריות מקובלות בצילום מגשימה במובן מסוים את החזון שתלה שארל בודלר באמן כ"צייר החיים המודרניים", המשקף את החיים כפי שהם ומשלב בין היופי החולף והנצחי. וול מתייחס לרגע החולף ולשגרת היומיום, אך למרות החזוּת הישירה של תמונותיו, הן אינן תצלומי רחוב בנוסח "הרגע המכריע". הימנעותו מקלישאות הצילום התיעודי עומדת ביסוד הסגנון ה"קרוב לתיעודי" שלו ומנחה את הנוסח המקביל של העשייה ה"קולנועית": שִחזוּר מדוקדק של סיטואציות המועלות מן הזיכרון ושל רשמים כפי שנקלטו בתודעה, תוך הפניית תשומת לב לתהליכי העיבוד, תודעתיים וטכניים, והדגשת המרחק והפער מן הקליטה האוטומטית או האגבית.
ניקיון של בוקר, קרן מיס ון-דר-רוהה, ברצלונה, 1999
התערוכה בתמיכתם הנדיבה של סידני סימקוביץ' ומשפחת סימקוביץ' ובסיוע UBS וגלריה מריאן גודמן, ניו יורק ופריז.
התערוכה מלווה בקטלוג מקיף. המחקר וההוצאה לאור של הקטלוג בשיתוף עם מכון שפילמן לצילום.