דילוג לתוכן העמוד

דמיינו מוזיאון (או: הגוף הזוכר)

שישה שבועות של אמנות חיה במוזיאון

תערוכה קצרת מועד המבוססת כולה על הגוף החי: נטולת אובייקטים, ראשונה מסוגה במוזיאון. אמנים, פרפורמרים וכוריאוגרפים חוברים לניסיון משותף לדמיין מוזיאון שהגוף החי הוא הנוכחות המרכזית בו.

צילום ועריכה: יאיר מיוחס
עיצוב: איל זקין

בעוד הכותרת הראשית של התערוכה — "דמיינו מוזיאון" — שולחת קדימה, למחוזות הדמיון והחלימה, הכותרת בסוגריים — "הגוף הזוכר" — חוזרת למקורותיו של המוזיאון, ולמעשה להופעתו הראשונה בהיסטוריה של מוסד שנקרא מוזיאון: ה־Mouseion באלכסנדריה, מצרים, במאה השלישית לפנה"ס. המוסיאון היה ספרייה ואקדמיה ללימוד. הוא נקרא על שמן של תשע המוזות מהמיתולוגיה היוונית שהיו אחראיות על תחומים שונים (שאף אחד מהם אינו אמנות פלסטית), והיו בנותיהם של זאוס ומנמוסינה, אלת הזיכרון. המחשבה על לידתו של המוזיאון מתוך זיכרון נמצאת בלב התערוכה. עם מנמוסינה והמוזות ברקע, המוזיאון מעוגן בתוך זיכרון רחוק, מיתולוגי ופולחני, ומאמץ זהות של גוף זוכר: זוכר את תולדותיו ואת ההיסטוריות שלו, ומארח בתוכו זוכרים אחרים. גוף בתוך גוף. תנועה דו־כיוונית, קדימה ואחורה, לעבר אזורי הדמיון ומחוזות הזיכרון, מניעה, אם כך, את התערוכה שמתרחשת בגלריה ובחללים ציבוריים של המוזיאון.  

מיכל סממה, נכס, צאן, ברזל
צילום: יאיר מיוחס

הצגתה של אמנות חיה במוזיאון, במשך שישה שבועות, מכליאה פורמטים מנוגדים: פורמט המופע הבימתי ופורמט התערוכה; היגיון הקופסה השחורה של התיאטרון והיגיון הקובייה הלבנה של הגלריה. המבנה הקלאסי של "תערוכה" משנה פנים, ומשמר את הקונפליקט הלא־פתור שבין גוף חי לחלל תצוגה שנועד לאובייקט. הניסיון לטלטל את המטריקס, ובכל זאת להישאר בו, מוביל לשורה של פעולות, כמו ריקוד, לימוד, דיבור, העלאת זיכרונות, נגינה, הקשבה, טיפול או מדיטציה. יחד הן  מצטברות לרחש של התרחשות ושל תנועה.

משתתפים בתערוכה:
נלי אגסי — אנסמבל בנות ובני נוער — אור אשכנזי — נעם הולדנגרבר —חיות מחול: ילי נתיב ואיריס לנה — עפרי כנעני — תמר כץ — תמי ליבוביץ — להקת בת שבע — להקת יסמין גודר — מור לידור — גל נסים – מרב סבירסקי — טינו סגל — עידית סוסליק — מיכל סממה — ניר עמית — שרון צוקרמן ויזר — דליה קרייד — עלית קרייז — דנה רוטנברג — תאי רונה — אריאל רייכמן — נעה שדור — ניב שינפלד ואורן לאור — משה שכטר אבשלום — תנועה ציבורית — Vacuum Service

🎧 להאזנה לפודקאסט "חיות מחול: על מחול עכשווי בישראל" עם ילי נתיב ואיריס לנה >
פרקים 26-15 בפודקאסט ׳חיות מחול׳ הם סיפורי זכרונות ודימיונות של 65 א.נשים, שמספרים על רגעים זכורים בגופם, והוקלטו לייב בתערוכה דמיינו מוזיאון (או: הגוף הזוכר). 

הכניסה לכל מופעי התערוכה בכרטיס כניסה למוזיאון
חלק מהמופעים דורשים הרשמה מראש באתר המוזיאון >
הכרטיס מקנה כניסות חוזרות לאירועי התערוכה, ללא עלות נוספת, ברישום מראש בגלריה
הצפייה ברוב המופעים בעמידה

התערוכה מכילה תכנים שעלולים לא להתאים לכל הצופים


התערוכה התאפשרה בתמיכתם הנדיבה של:
עירית תל אביב יפו — דיגיתל; וויי בוקס נדל"ן; הספרייה לאמנות ע״ש מאיר אריסון, תרומת הקרן המשפחתית ע״ש תד אריסון; קרן מארט; אן וארי רוזנבלט; מועצת הפיס לתרבות ואמנות; קרן אאוטסט לאמנות עכשווית; קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב; אמה ופיליפ כהן; משרד התרבות והספורט; עמותת הכוריאוגרפים

עוד תערוכות

עמוס גיתאי: כיפור, רקוויאם למלחמה
ג'ורג' סגל: עקידת יצחק 1973
איליה ואמיליה קבקוב: מחר נמריא
אלברטו ג'קומטי: שוב, מהתחלה