דילוג לתוכן העמוד

דרורה דומיני: צידה לדרך ארוכה

זוכת פרס רפפורט לאמנית בכירה, 2020

תערוכתה המקיפה של הפסלת דרורה דומיני (נולדה 1950, קיבוץ מרחביה) פורשׂת ארבעה עשורים של עשייה, משנותה־80 של המאה ה־20 ועד היום. מבחר מעבודותיה מוצב בחלל הגלריה כשדה פיסול מורחב, הפורע את הכרוניקה של מוקדם ומאוחר. בגישתה הייחודית לפיסול, דומיני חוקרת את ההבדלים בין שולחן, כיסא, פיגום, נדנדה, ארון, משרבייה או שלד חיה, ובו־בזמן חושפת את התבנית המשותפת להם. עולם הדומם שהיא יוצרת מתייחד בארגון המתחים בין מרחק וקִִרבה, אלה שבבית ואלה שבחוץ. הופעת הפיסול של דומיני בזירת האמנות הישראלית הניעה דיון ביקורתי באתוס הגברי של הפיסול המקומי, תוך בחינת כושרו של הקול הנשי לחולל בו תפנית. מבט לאחור על מכלול עבודתה מבהיר את תפקידה כמחנכת ופורצת דרך לאמניות ולאמנים של הדורות הבאים.

התערוכה בתמיכת קרן ברוך ורות רפפורט

התערוכה בתמיכת קרן ברוך ורות רפפורט

עוד תערוכות

ארנון בן־דוד: מצע הנפש הרכה
אני לא רוצה לשכוח: מאוסף מראווה וארתור אסבג
טל מצליח: קישוטי מלחמה
73'-23' — סלון וידאו בין שתי מלחמות