
ועדיין: מבט על אמנות עכשווית 2025-1985

התערוכה מציעה מסע בין חושך ואור, דרך מבחר של כ־40 יצירות עכשוויות במגוון מדיומים – צילום, ציור, פיסול, וידאו ומיצב. היא מאגדת אמנים בין־לאומיים מובילים כמו גרהרד ריכטר, וולפגנג טילמנס, אוגו רונדינונה וססילי בראון, לצד כישרונות עולים כמו לנץ גירק ולואיז ג'ובנלי, המציגים רגעי שיא ושפל אנושיים ודימויי זמן בוהקים.
בעמידה על הקצה, כשרוחות השינוי נושבות, אנו מוצפים בתערובת מטרידה של אימה וציפייה – פרדוקס המרמז על אפשרויות חדשות. התערוכה 'ועדיין' משקפת חיפוש אחר שיווי משקל בתקופה של טלטלה, תוך שהיא בוחנת את המתח בין משבר לפוטנציאל, ומזמנת חשיבה על אותו דימוי חמקמק של עתיד נחשק ורצוי.
—
הכניסה לתערוכה חינם, בחסות אגודת ידידי המוזיאון
התערוכה מתפרשת על ארבעת מפלסיו של ביתן איל עופר ומציגה, לצד עבודות ציור, כמה מיצבים בולטים המתמקדים באיכות האנושית, על פגיעותה ועמידותה. מיצב הווידאו של אוגו רונדינונה, Thanx 4 Nothing, מציג את מי שהיה בן זוגו של האמן, המשורר והאמן ג'ון ג'ורנו, בביצוע מהפנט לפואמה שכתב ליום הולדתו השבעים, הלוכדת את העוצמה הרגשית הגולמית של הכרת תודה הנגועה בהתפכחות. מיצב צילומי של האמן הגרמני הנס-פטר פלדמן (1941–2023) 100 שנים מביא עמו התבוננות נוקבת בגיל, התבגרות וחשבון נפש. בעבודה מוקדמת של חלוץ הווידאו האמריקני ביל ויולה (1951-2024), איני יודע למה אני דומה, מתעמק האמן בשאלות יסוד של הקיום האנושי, באמצעות מסע דרך מצבי תודעה הבוחן את הקשר של האדם לעולם הטבע והחי.
לצד אלו, התערוכה מציעה בחינה מעניינת של ציור פיגורטיבי לסוגיו מארבעה העשורים האחרונים: יצירתו של פיטר דויג מושרשת עמוק בתוך מסורת הציור, בעודו שואב השראה מציירי הרומנטיקה, אך יש בה גם מין ריאליזם קסום. לצידו פרידריך קונאת המתייחס גם הוא לרומנטיקה הגרמנית ולנשגב, ומערב בהם אלמנטים מתרבות הפופ האמריקאית. ססילי בראון בציורה כל מה שאני רוצה הוא חדר עם נוף, ממזגת בראון פיגורטיביות והפשטה תוך שימוש בצבעוניות אקספרסיבית בשפה הייחודית לה.

פרידריך קונאת, במבט לאחור, הייתי צריך להיות יותר בבית, 2022
שמן על בד
אוסף סטיב נסימה
© Friedrich Kunath, courtesy of the artist and Blum Gallery, Los Angeles/New York/Tokyo
צילום: Evan Walsh
שעת הדמדומים, מרחב הביניים בו פועלת התערוכה, מקבלת ביטויה בסצנות הנעות בין עלות השחר לשעת השקיעה והאפלה. כך, רקע השמיים ציורו ענק הממדים של האמן האמריקני אלכס יזראל, מטשטש את הגבול בין אמנות למופע ראווה הוליוודי ומעלה שאלות באשר לאותנטיות ואמת, ומקומה של אשליה. ברגעי מעבר אלו טמונה הבטחה להתחדשות, אך גם הטלת ספק במציאות, ובטבעה של התקווה.
התערוכה מבוססת על אוסף האמנות העכשווית הבינלאומית של המוזיאון וכוללת יצירות שלא הוצגו בעבר, רכישות חדשות וגם כאלו הזוכות למבט מחודש, לצד שאילות בודדות מאוספים פרטיים ואמנים.
רשימת אמניות ואמנים:
פרנק אאורבך, אלברטו אבטה, קלודין בוזונה סטלה, יאן בולוטוב, ססילי בראון, מריה בריו, לואיז ג'ובנלי, שילפה גופטה, לנץ גירק, טים גרדנר, קווין פרנסיס גריי, פיטר דויג, אן הארדי, ביל ויולה, וולפגנג טילמנס, אלכס יזראל, חנה סהר, הנס פטר פלדמן, פרידריך קונאת, ג'ד קווין, גבריאל קלזמר, אוגו רונדינונה, תומאס רוף, גרהרד ריכטר, פטריק רנו

לנץ גירק, ציור ירח 10, 2022
אקריליק על בד
מתנת האמן וגלריה מאסימו דה קרלו באמצעות אגודת הידידים האמריקאים של מוזיאון תל אביב לאמנות, 2024
התערוכה בנדיבות
קרן התערוכות של מוזיאון תל אביב לאמנות:
דורון ומריאן לבנת
קרן שמואל והרטה עמיר
קרן קירש
קרן שוסטרמן – ישראל (ע"ר)
תמיכה נוספת מאוסף יגאל אהובי לאמנות