הריבוע החי #3/ אינסיידרים מאת תמר כץ

שלישי | 5/10 | 16:00-12:00
רביעי | 6/10 | 16:00-12:00
חמישי | 7/10 | 21:00-17:00

—

אינסיידרים היא עבודת פרפורמנס תלוית מקום אשר נוצרה עבור ובהשראת רחבת הכניסה של מוזיאון תל אביב לאמנות. זהו הפרק השלישי בסדרת אירועי הריבוע החי, באוצרותה של רותי דירקטור, המתקיימים כולם במבואת ריקליס, בכניסה לבניין הראשי, סביב ובתוך ריבוע רצפה ששטחו 8.40 על 8.40 מטרים.

האינסיידרים הם שלושה אנשים השוהים בתוך ריבוע. הריבוע הוא המקום שלהם. והם כל כך אינסיידרים עד שלרגע אפשר לדמיין אותם נבלעים בתוך הצורות והצבעים המקיפים אותם, מתמזגים בתוך הריבוע. אפשר לדמיין איך הם בקעו מתוך הדנ"א שלו. למשך שלושה ימים הריבוע הופך לפיאצה הנשלטת על ידיהם, והם מתנהלים בתוכה כבתוך מגרש משחקים, כאילו הייתה זירה בעלת כללים וחוקים משלה. לוח משחק, המונח באמצע הריבוע, מהווה מעין מיקרוקוסמוס למהלכים המתרחשים סביב: מה שקורה על גבי הלוח משפיע על המתרחש במרחב הממשי. בעזרת שפת סימנים פרטית, האינסיידרים מניעים זה את זה ומנתבים את התנועה במרחב. צופים מזדמנים החוצים את הריבוע, או חולפים בסמוך לו, יהפכו – אולי בלי ידיעתם – לחלק מהמשחק המסתורי המנוהל על ידי החבורה. זה ההיגיון של המקום הזה: צריך לדעת את השפה כדי להבין את חוקי המשחק, אם אתה לא בפנים, אתה בחוץ.

השלושה פועלים בתיאום, כמו מכונה אנושית תלת־גופית, אבל גם ביניהם מסתמנת היררכיה של יחסי כוחות. אחד מהם מצטייר כמו המוח מאחורי ההתרחשות כולה, הוא הקוסם או המכשף שבכוחו להניע חפצים, וגם אנשים. הוא מסדר על לוח המשחק חרוטים, כדורים וחרוזים, זה ליד זה, זה מעל זה, מלהטט ביצירת מצבים משתנים שמיד אחר כך מתגלגלים לכוריאוגרפיות גופניות. אם הלוח הוא המיקרוקוסמוס של הריבוע, והריבוע הוא התבנית החוזרת על עצמה בתוך המבנה, ההתנהלות של האינסיידרים מהדהדת משהו קיומי: פיונים במשחק שאת חוקיו אנחנו מנסים להבין תוך כדי תנועה, כוחות סמויים מן העין השולטים בתנועותינו. בינתיים על הלוח הריבועי, אובייקטים קטנים קמים ונופלים, מתארגנים יחד וקורסים. ייתכן שהם הצעות לפיסול סביבתי, ייתכן שהם הזמנה לריפוי מאגי. התבליט של דני קרוון משקיף עליהם מלמעלה. הסרט השוודי הריבוע, מ־2017, נמצא אף הוא ברקע. הריבוע של המוזיאון מציע עצמו כסמל וגם ככר פעולה ממשי.

—

כוריאוגרפיה: תמר כץ פרפורמרים: קובי סוויסה, תמר רוזנצוויג, אמיתי שולמן אוצרת: רותי דירקטור