דילוג לתוכן העמוד
סיבת המוות: המבורגר, 2001

דייוויד לה־שאפל: צילום פופ פוסטמודרני

סיבת המוות: המבורגר, 2001

מבחר גדול מעבודותיו של הצלם הנודע והפרובוקטיבי דייוויד לה־שאפל (נ' בקונטיקט, 1963) מוצג לראשונה בישראל ומאפשר מבט מקיף על סגנון הצילום הייחודי והנועז של האמן, כפי שבא לידי ביטוי בעבודות מעשרים השנים האחרונות.

לצד תצלומים מוכרים וחתרניים שנעשו במקור לכתבות עיתונאיות בנושאי אופנה ועולמם הזוהר של כוכבים הוליוודיים, יוצגו תצלומים רבים שלא נעשו על פי הזמנה אלא ביוזמתו של לה־שאפל כחלק מביטויו הביקורתי והאמנותי. בפרויקטים אלה, האמן מבקש לעמת באמצעות ייצוגם החזותי מושגים סותרים כגון תקווה מול ייאוש, צמיחה על רקע חורבן והתחדשות מול ניוון. הוא יוצר צירופים בלתי שגרתיים תוך ערבוב מפתיע בין סמלים מוכרים למודלים אנונימיים, ויוצר תמונות אוקסימורוניות של היופי שבהרס והזוהר שבאסון. התצלומים עמוסים על פי רוב בסמלים ובדימויים – מאיקונוגרפיה נוצרית אדוקה דרך קיטש הוליוודי זוהר ועד לפורנוגרפיה בוטה של מנות יתר וחבורות רחוב. את הזמרת מדונה צילם עם הילה מלאכית, ואת קורטני לאב צילם כפייטה שבזרועותיה "שמוט" גבר עירום בדמות המשלבת את ישו ואת קורט קוביין בעלה המת. בתצלומי סצינות מן הברית החדשה ישו עונד פירסינג, מריה מגדלנה במחשוף מפתה ואנשי דת בדמותם של חברי כנופייה מלוס אנג'לס. בתמונת המבול הדמויות כולן עירומות, אך על רגליהן נעלי התעמלות של מותגים מובילים, וגוף של גברים שריריים מיופה בקעקועים ושיזוף פוטוגני. לה־שאפל מקצין בעבודותיו את תדמית המצולם לעבר קלישאה בוטה, אשר כמעט קורסת אל הגרוטסקה המושלמת בשל עודפות הצבע ועיבוד התמונה המוגזם, אך במפתיע נחשפות מבעד לגודש מחווֹת אנושיות ופגיעוּת בלתי צפויה.

עוד תערוכות

ארנון בן־דוד: מצע הנפש הרכה
אור בבקשה
חגית שטרנשוס: זמן עבר
ועדיין: מבט על אמנות עכשווית 1985-2025