דילוג לתוכן העמוד

אלכסנדר אקסינין: עולמות מוזרים

אמן הדפס מאוקראינה.

אלכסנדר אקסינין הוא מגדולי אמני ההדפס של זמננו. הוא נולד ב־1949 בלביב, אוקראינה, וסמוך לשם גם נהרג ב־1985 בתאונת מטוס בגיל 36 בלבד. בחייו, אקסינין היה מוכר בעיקר בברית המועצות. בשנות השבעים והשמונים הוא הציג במוזיאונים ובגלריות באוקראינה וברחבי ברית המועצות וכן במזרח אירופה – תערוכת היחיד הבין־לאומית הראשונה שלו נערכה ב־1981 בלודז', פולין. אחרי מותו הוצגו עבודותיו במוזיאונים בכל רחבי אירופה, וכיום הן נמצאות בכמה מן האוספים החשובים בעולם.

את רוב הדפסיו עשה אקסינין בטכניקות של תחריט ותצריב שעווה קשה. הוא מרח שעווה, לרוב על לוח פליז, חרט וחרץ בה, ובהמשך צרב בחומצה את הקווים שנוצרו. הצבע חדר לקווים שנצרבו, והדימויים הועברו לנייר בלחץ במכבש. לעיתים הוסיף לתצריבים נגיעות של צבעי מים וגואש. ההדפסים נעשו בטקסטורות צפופות ומלאות פרטים, ופעמים רבות נדרשת זכוכית מגדלת כדי לראותם.

אקסינין שאב לעיתים קרובות השראה מיצירות ספרותיות. בין העבודות המוצגות בולטים הדפסים מתוך הסדרה "ממלכת האבסורדים של ג'ונתן סוויפט" (1977–1978), המתייחסים לפרק מספרו של סוויפט מסעות גוליבר (1726). היצירה הזו פורשה כסטירה לתקופתו של סוויפט, סטירה שהיא גם אוניברסלית ויכולה להתאים לימינו. הסדרה "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" (1976–1977), בעקבות ספרו של לואיס קרול, היא דוגמה מייצגת נוספת לסגנונו הייחודי המשלב דמויות קסומות, ריאליסטיות למחצה, בדומה לסיפורי הפנטזיה רוויי הפרטים, האירוניה והאבסורד. סוויפט וקרול, וכמוהם אקסינין, נשענו על יסודות פנטסטיים, ובמקביל שיוו לתיאורים חזות ריאליסטית. העבודות של אקסינין עמוסות בדימויים, חלקם אנושיים, הרוחשים ומתקיימים מתחת לפני השטח ואפופים חרדה קיומית חסרת תקווה.

עוד בין העבודות המוצגות, אקס ליבריס ("מסִפרֵי" בלטינית) – הדפסים קטנים שנועדו לציון בעלות על ספרים. קסם ואסטרולוגיה נוכחים בתיאורי החודשים באקס ליבריס אלו, שהקדיש אקסינין לחבריו ולמכריו.

אלכסנדר אקסינין היה אמן מופת – צייר ורב־אמן בתחריט. הדפסיו מזכירים את יצירותיהם של אלברכט דירר, הירונימוס בוש וג'ובני בטיסטה פיראנזי, במיוחד בסדרה שלו "בתי הכלא של הדמיון". מוזיאון תל אביב לאמנות גאה להציג לראשונה את יצירותיו של אקסינין בפני הקהל בישראל בתערוכה החושפת אך מעט מעושר יצירתו העל־זמנית.

עוד תערוכות

ארנון בן־דוד: מצע הנפש הרכה
אור בבקשה
חגית שטרנשוס: זמן עבר
ועדיין: מבט על אמנות עכשווית 1985-2025