ג'ורג' סגל: עקידת יצחק 1973

היצירה הוזמנה במקור על ידי קרן תל אביב לספרות ולאמנות במסגרת פרויקט להצבת פסלים ברחבי העיר. כמחווה לאביו ולזיקתו לסיפורי המקרא בחר סגל כנושא את סיפור העקדה. במאי 1973 הוצג הפסל לראשונה ברחבת היכל התרבות בתל אביב.

סגל, מן האמנים המובילים של הפופ־ארט האמריקאי בשנות ה־60 של המאה הקודמת, נודע בזכות פסלי גבס לבנים בגודל טבעי, שרבים מהם הוצגו במרחב הציבורי. ייחודו היה ביצירת קומפוזיציות מרובות דמויות, הלוכדות רגע חיים עכשווי ובה בעת מתכתבות עם מסורת הפיסול הקלאסי. הבחירה ליצור את הפסל המוגמר בגבס, חומר המשמש, בדרך כלל, לפסלי הכנה, חושפת את עבודותיו לפגעי הזמן, ומעידה על שבריריותם, הן במובן הפיזי והן במובן המטאפורי.

חמישה חודשים לאחר הצבת הפסל פרצה מלחמת יום כיפור והעבודה נטענה, בעל כורחה, במשמעויות פוליטיות וחברתיות. דימוי העקדה הפך למסמן של רוחות המלחמה. מראה האב, העומד להקריב את בנו, העלה על הדעת את המשפחות המקריבות את בניהן בקרב, הקבלה שנגעה בעצב חשוף. ב־1977 הוענק הפסל במתנה לאוסף האמנות המודרנית של מוזיאון תל אביב לאמנות.

ליצירת הפסל השתמש סגל בחברו, מנשה קדישמן (1932–2015), שכבר ביסס אז את מעמדו כאמן מצליח בארץ ובעולם, ובבנו, בן, כמודלים. על הקיר בכניסה לגלריה מוקרן סרטון וידיאו, המתעד את פסל העקדה של קדישמן ברחבת הכניסה למוזיאון. גרסתו של קדישמן לעקדה נוצרה בהקשר של מלחמת שלום הגליל, ויש בה היפוך בין האיל ליצחק: אצלו הבנים נופלים, ואין איל שיצילם.

פסלו של סגל נקשר עם מלחמת יום כיפור. הוא עולה עתה לתצוגה בתום תהליך שימור מקיף ובמקביל לציון יובל שנים למלחמה.