דוד וקשטיין: תערוכה רבת־משתתפים

התערוכה היא ביטוי לפעילות האמנותית־חינוכית־קהילתית של וקשטיין כפי שהתפתחה במשך עשרות שנים, מאז סיים את לימודיו בבצלאל בסוף שנות השבעים והקים את סדנת האמנות ביבנה. הוראת האמנות הפכה עבורו לשפה אמנותית, ולמעשה אמנותי בפני עצמו. ב־1997 הגיע לראשונה למתנ"ס באופקים, ומאז הוא נוסע למקומות שונים ברחבי הארץ (נצרת, רמלה, רהט) כמו סוכן־נוסע של אמנות, ומקיים פעילות אמנותית עם בני נוער בשיתוף סטודנטים לאמנות. החל משנות התשעים התגבשה העבודה הקהילתית שלו סביב פסיפס, מדיום שמזמין עבודת צוות, וגם מציף סוגיות עקרוניות של עשיית אמנות: טביעת יד אישית מול עשייה אנונימית, אינדיבידואליות מול עבודה שיתופית.

בתערוכה במוזיאון מוצגות עבודות פסיפס המורכבות משני מוטיבים מרכזיים בעבודתו השיתופית של וקשטיין: מוטיב צמחי קישוטי, שמקורו באריח תורכי מהמאה השש עשרה, ושמות פרטיים של אלו שעובדים איתו – ילדים, נערים וסטודנטים לאמנות. פתיחת תערוכה מציינת בדרך כלל סיום של תהליך. במקרה זה, פתיחת התערוכה מסמנת את ראשיתו של תהליך עשייה מורכב בהשתתפות מאות אנשים נוספים.

קיר אחד בגלריה מכוסה ב־140 ריבועי פסיפס שנעשו מ־2005 עד 2021 על ידי וקשטיין וצוותי ההוראה שלו, ומולו שני קירות ריקים שיחכו להתמלא בפסיפס ככל שתימשך התערוכה. מחוץ לגלריה מוצגים על פני קיר נוסף שמות פרטיים כתובים באבני פסיפס קטנות, לעיתים בתוספת שם משפחה, שמות ההורים ומקום המגורים. חיבורם יחד של השמות – בעברית, באנגלית ובערבית – על קיר אחד, מציף מאליו טווח אסוציאציות בין קיר הנצחה לשרידים ארכיאולוגיים לרשימת משתתפים. בהקשר של אמנות, אי אפשר שלא לחשוב עליהם גם כעל חתימה של האמן, ובהקשר המסוים של התערוכה, מתבקשות השאלות: מיהו האמן, או מיהם האמנים, מאחורי התערוכה של דוד וקשטיין.

בהשראת קיר השמות מוזמנים ילדים, משפחות ומבקרי המוזיאון ליצור עבודות עם השמות שלהם, ולקחת חלק בתהליך התערוכה.

—

לתיאום קבוצות ליצירת פסיפס משותף נא ליצור קשר במייל: VeredA@tamuseum.com