מחרב נומג / תיאטרון רות קנר / מופע מיוחד בחלל התערוכה שמיני עצרת

שמיני עצרת, מקהלת הדיבורים

עבודה חדשה מאת רות קנר ושחקניות קבוצת התיאטרון: שירלי גל, סיואר עואד, רונן בבלוקי, עדי מאירוביץ' פיתוח שירי "מרחב מוגן": אלכס בן־ארי עיצוב: כנרת קיש עיבוד לקולות: יפעת זיו עיצוב סאונד: יותם מבורך הפקה: שירה יובל
ותודה לכל המדברות והמדברים שדבריהם יצרו את מערבולת הדיבור הזאת.

תיעוד של ענני המילים שמתאבכים סביבנו משקף חרדות, תקלות, פעולות חירומיות, חלומות, דעות שמתחדדות ומתערפלות, וגם כאלו שמתנגשות באחרות. אספנו אותן משיחות וואטסאפ, רישומי חלומות, הקלטות של ראיונות ברדיו ובטלוויזיה, שיחות אישיות עם הקרובים לנו, עם אורחות ואורחים שהגיעו לסטודיו שלנו, וגם במפגשים אקראיים עם עוברי אורח. כולן עדויות שהן בבחינת אור חוזר — מפי מי ששמעו, צפו, קראו, ספגו, נחרדו, נשברו, התווכחו, הגיבו — מצידי המאורעות.

מכל אלה, ובערבוב שכבות הזמן, אנחנו שואפות ליצור מראה לעלילה המקומית המתמשכת, שאנחנו חלק ממנה — ובה בעת מתבוננות בה במבט רב־ממדי.

את מערבולת הפרספקטיבות שתיעדנו סביבנו נייצג — תוך התכתבות עם מסורות המבקשות לתת ביטוי למצבי אסון — באמצעות הפרקטיקה הבימתית של מקהלת דיבור: פואטיקה פוליפונית שמעלה תובנות מורכבות, לעיתים מבלבלות, ומנסה לחתור תחת הצורך להתקבץ סביב אמת אחת ויחידה, מגובשת ומוחלטת.

העבודה מחרב נומג מוצגת במוזיאון תל אביב לאמנות, בחלל התערוכה שמיני עצרת, בהקשבה ובזיקה לתערוכה, אשר "מבקשת לגעת בשולי האסון שפרע את קיומנו הפיזי והמנטלי בבוקרו של יום שבת, השבעה באוקטובר [...] במחשבה על אוסף האמנות הישראלית של המוזיאון כמצבור של עדויות סמליות וחומריות של הזמן והמקום".

ומה זה השם המוזר הזה, מחרב נומג? – הוא צמח בהתכנסויות שקיימנו יחד עם המשורר אלכס בן־ארי בסטודיו שלנו, סטודיו לחקר בימתי של העלילה המקומית. בהתכנסויות האלה הזמנו אנשים לשחק עם הביטוי "מרחב מוגן" – לפרק אותו, להפוך אותו, לגזור ממנו עוד מילים, לכתוב רשימה או שיר שמורכבים רק מהאותיות שלו. הדברים המרתקים שנכתבו במפגשים חלחלו אל העבודה, וגם כאן, בהתכנסות לקראת ההופעה במוזיאון תל אביב, אתןם מוזמנותים להוסיף משלכןם.

משך המופע: כשעה ורבע

—

מספר המקומות מוגבל | כל משתתף חייב בכרטיס.
המפגש מתקיים בצמוד למרחב מוגן.