קרן נתן גוטסדינר, הפרס לאמנות ישראלית 2009 / מועמדי שלב הגמר

נירה פרג: הר
עבודת הוידאו "שבת 2008" והפרויקט החדש "שמור בחיים" (שלושה ערוצי וידאו ו-18 צילומים), העומדים במרכז תערוכתה של נירה פרג (נ' 1969), משתמשים בחומרים תיעודיים שצולמו בירושלים: בעבודה הראשונה – סגירת הרחובות בשכונות החרדיות לתנועת כלי רכב באמצעות מחסומים מסוגים שונים עם כניסת השבת; בעבודה השנייה – חלוקת הקרקעות וכוח העבודה במתחם ה"נדלני" הצפוף של הר המנוחות. הביטוי "שמוּר בחיים" מתייחס לחלקות קבר שאנשים רוכשים לעצמם בעודם בחיים. שתי העבודות עוסקות בריטואלים חברתיים ובסימון טריטוריות וגבולות בירושלים – בין קודש לחול ובין החיים למתים. פס הקול האינטנסיבי מעצים את האפקט הריטואלי, החזרתי, של גרירת המחסומים ושל החפירה באדמה הסלעית – פעילויות שקובעות את המקצב בסרטים.

ארז ישראלי: אשפרה
התערוכה "ליל שישי", שהוצגה באפריל 2009 בגלריה גבעון, סימנה מפנה בעבודתו של ארז ישראלי (נ' 1974): עיסוקו במוות ובשכול הוסט מההקשר הצבאי הישראלי לעיסוק בגרמניה, באירופה ובשואה. נקודת המוצא לתערוכתו במוזיאון הייתה פרט שולי יחסית באותה הצבה: יציקת בטון דמויית טורסו של מעיל לספר תורה. שם התערוכה הנוכחית, "אשפרה", הוא מונח הלקוח משלב העיבוד והשיפור של אריגים לפני הוצאתם לשוק, ומשתמשים במלה גם בתחומי ייצור אחרים, בעיקר בעיבוד בטון. ואכן, ההצבה הפיסולית רחבת ההיקף במרכז התערוכה החדשה, קושרת בין מוטיבים מבניים-ארכיטקטוניים ובין טקסטיל וטקסט (ספר תורה), ומבוצעת במגוון אופנים של עיבוד בטון – חומר שישראלי מרבה להשתמש בו מאז עבודותיו המוקדמות ועד היום.

נעמה צבר: זיעה
חלל התערוכה של נעמה צבר (נ' 1982) מאוכלס בשלושה מרכיבים: שני "קירות סאונד", שה"בלוקים" הבונים אותם הם רמקולים ביתיים – קירות ההופכים בעזרת מיתרים המתוחים עליהם לכלי נגינה עצמאיים; מדפים עם בקבוקי משקאות אלכוהוליים, אשר סדינים מלופפים תחובים בפיותיהם וסופגים את נוזליהם בתהליך אוסמוזה; עבודת הווידאו Untitled/Babies, 2009 שבה מופיעה להקת רוק נשית עם האמנית כסולנית, הופעה המסתיימת בהטחת גיטרה ברצפת הבמה ובהתפרקות הבמה (בעוד הגיטרה נותרת שלמה) ובאמנית מותשת. ההיפוך של ריטואלים גבריים כוחניים מעולם מוזיקת הרוק ו"בקבוקי מולוטוב" מדיפי ריח משכר ומעוררי אסוציאציות גופניות עושים את "זיעה" לסביבה המשדרת עונג ואלימות שסופה התכלות/התפרקות הדרגתית.

חבר השופטים: פרופ' מרדכי עומר, דוד נוימן, דניאלה לוכסמבורג, אלן גינתון, נתן גוטסדינר.
שופטת שלב הגמר: קתרין גרנייה, המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית, מרכז פומפידו, פריז.