דילוג לתוכן העמוד ←

קרן רוסו: תולדות העתיד הקרוב

עבודתה של רוסו נוגעת בתחומי ידע רבים ונשענת, בין היתר, על מקורות חזותיים (ארכיטקטורה, אמנות, קולנוע דוקומנטרי ובדיוני), ספרותיים, מדעיים ומחקריים (פסיכולוגיה וקרימינולוגיה). היא מתעניינת ברגעים מסוכנים בהיסטוריה, כאשר מיתולוגיות וחפצים מזמנים קדומים מתמזגים בהווה עם אידיאולוגיות פוליטיות מן העבר. היא מתמרנת בעבודותיה בין עולם הידע הרציונלי לבין תופעות אי־רציונליות, מיסטיות ובדיוניות.

וידיאו — מפגש בתערוכה בין האמנית קרן רוסו לאוצרת רז סמירה

הסרטים נוצרו לאחר מחקר מקיף על כל אחד מהאתרים, שהפכו עם הזמן לאתרים תיירותיים, והם מדגימים את כשלונן של אוטופיות אישיות, אמנותיות או לאומיות, ואת טשטוש הגבולות בין עולם המציאות לבין עולם הפנטזיה והאמנות.

עבודת הווידיאו TED-Stadt (2016) היא מסע בתוך מודל של עיר פרעונית בסגנון מצרי קדום, שנהגתה ב־1917. המודל, שתכנן האמן האקספרסיוניסט ברנהרד הוטגר, הוזמן על ידי היצרן הגרמני ​הרמן בלסן, שביקש לבנות את העיר לרווחת עובדיו. המודל המקורי אבד, ורוסו משחזרת אותו על פי תצלומים מסרט שיצר ב־1939 אנטון קאטר. המודל משלב אלמנטים מזמנים שונים והתייחסויות לתקופות מהעבר העתיק ועד לשנות ה־20 של המאה ה־20. סרטה של רוסו עוקב אחר עיר הרפאים, השוממת מאדם. בצילומי שחור־לבן, עטופים צללים של אור וחושך, המצלמה משוטטת ברחובות העיר, דרך בניינים מונומנטליים לבנים ופירמידות, כשברקע סאונד אלקטרוני עכשווי.

הסרט האוס אטלנטיס (2016) חוקר את ההיסטוריה של מבנה אקספרסיוניסטי, יפיפה ומוזר, שתכנן הוטגר ב־1931 עבור לודוויג רוזיליוס, כדי ״להשיב לעם הגרמני את ההערכה העצמית שלו“. הבניין הכיל אוסף חפצי אמנות פרהיסטוריים עתיקים של פטרון האמנות לודוויג רוזליוס, והוא נועד לשמש מכון תרבות למחקר המשלב מיתולוגיה נורדית, פסבדו־מדע ואדריכלות עתידנית במטרה לבסס עליונות גזעית. הסרט מתאר בעיקר את פנים המבנה המפואר, הכולל תקרת פסיפס כחולה וגרם מדרגות לולייני. הוא משלב חומרים ארכיונים של המבנה ותמונות עכשוויות שלו, לאחר שהוסב לבית מלון. עבודת הווידיאו, המציגה את סיפור המבנה כמעין נרטיב של מדע בדיוני ארכיאולוגי, מבטאת ספקנות בסיסית כלפי אידיאולוגיות, חזיונות אוטופיים ואמונות באשר הם.

הסרט יונקר האוס (2019) נוצר במיוחד לתערוכה ועוסק בביתו הפרטי של האדריכל קרל יונקר (1850-1912), שחי חיי פרישות והקדיש את חייו לבניית ביתו בלמגו שבצפון גרמניה. הוא שקע באובססיביות ביצירת פיתוחי עץ בתוך הבית ומחוצה לו, ויצר שפע של מוטיבים סבוכים המשלבים אלמנטים של ארט נובו ואקספרסיוניזם. סרטה של רוסו מציע לבחון מחדש את הבית ובאמצעוביתו את מושג היצירתיות. המעקב אחר גילופי העץ המכסים את הבית כולו יוצר תנועה בין פנים לחוץ, בין הבית לבין הנוף הגרמני. הסרט עוקב אחר תנועת אור מסתורי, שהאמנית מקרינה לתוך הבית, המייצרת סביבה ״נוזלית“ ומעוררת חוויה מיסטית.

בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, אאוטסט וקרן אוסטרובסקי

בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, אאוטסט וקרן אוסטרובסקי

עוד תערוכות

רייצ'ל מקלין: Spite Your Face ←
אם בלילה חורפי עוברת אורח ←
מיכל הלפמן: Dear A.S.A/P ←
דניאל צאל: מסיבה ←