אוסף עבודות האמנות המודרנית של מוזיאון תל אביב כולל בעיקר ציור ופיסול מאמצע המאה ה־19 ועד סוף שנות ה־80 של המאה ה־20. היקפו מדגים את החיוניות והמגוון הרחב של המגמות שבישרו וכוננו את המודרניזם באירופה ובארה"ב. האוסף נבנה בהתמדה מ־1932 ואילך, בזכות אספנים פרטיים ואנשי ציבור ותרבות שראו לנכון לתרום את עבודות האמנות שהיו ברשותם לטובת הכלל.

יש באוסף כמה מוקדים בולטים: יצירות אימפרסיוניסטיות ופוסט־אימפרסיוניסטיות מאת אדואר מונה, פייר־אוגוסט רנואר, אלפרד סיסלי, פול סזאן, פול גוגן, וינסנט ואן־גוך, קאמי פיסארו ואחרים; מבחר ציורים ייחודיים של מארק שאגאל; יצירות מופת של גוסטב קלימט, וסילי קנדינסקי, אלכסיי פון יבלנסקי, קיס ון דונגן ואמדאו מודליאני; מבחר עבודות של פבלו פיקאסו, מתקופות שונות ביצירתו; וכן עבודות של אמנים סוריאליסטים, בהם מקס ארנסט, סלוודור דאלי, לאונורה קרינגטון ואיב טנגי.

האוסף משקף נאמנה גם את ביטוייה השונים של האמנות שנוצרה לאחר מלחמת העולם השנייה, במחצית השנייה של המאה ה־20, כגון עבודות של ה"ארט אנפורמל“ (אמנות לא־צורנית) האירופי; גופי עבודות מקיפים של ז'אן דובופה ואלברטו ז'קומטי; יצירות של אמנים גרמנים בתקופה שלאחר המלחמה; ועבודות חשובות של גרהרד ריכטר וגונתר אוקר.

האמנות האמריקאית של שנות ה־50 נכנסה לאוסף בזמן אמת, הודות לתרומה של 27 עבודות שהעניקה האספנית פגי גוגנהיים. זהו גוף העבודות הגדול ביותר מהאוסף שלה שנתרם מחוץ לגבולות ארצות־הברית, והוא מייצג מגמות באקספרסיוניזם המופשט האמריקאי, ששלטו בשנים אלה: ההפשטה החסכונית והמתומצתת לסוגיה, מארק רותקו, ג'קסון פולוק, ויליאם דה קונינג ואחרים, בהמשך, נכנסו לאוסף גם עבודותיהם של האמנים האמריקאים ג'ורג'יה אוקיף, רוי ליכטנשטיין, מוריס לואיס, אלכסנדר קאלדר, ושל האמנים הבריטים בן ניקולסון ופרנסיס בייקון.

בנוסף, האוסף כולל גוף עבודות מוקדמות ונדירות של אמן האוונגרד הרוסי אלכסנדר ארכיפנקו — פסלים, ציורים ו"ציורים־פיסוליים“ מן השנים 1921-1908. ב־1933 השאיל האספן היהודי־גרמני אריך גריץ את האוסף למוזיאון, ובכך למעשה הציל אותו. רוב יצירותיו של ארכיפנקו ניזוקו או הושמדו בהפצצות מלחמת העולם הראשונה, ובהמשך הוכרזו כ"אמנות מנוונת“ על ידי הנאצים — ורק ב־1947 נודע לארכיפנקו כי במוזיאון תל אביב יש אוסף כה חשוב של עבודותיו המוקדמות. לאחר מותו של גריץ, ב־1955, החליטה משפחתו לתרום למוזיאון 32 מהעבודות הללו — וכיום זהו האוסף הגדול והחשוב ביותר של עבודות ארכיפנקו המוקדמות בזירה הבינלאומית.

אוסף האמנות המודרנית ממשיך להתעשר ולהתרחב הודות לתרומות ושאילות ארוכות טווח. הוא מעורר עניין רב בקרב חוקרים בארץ ובעולם, ומשאיל מעבודותיו לתערוכות ברחבי העולם.

מקס ארנסט, הפלנטה המבוהלת, 1942
שמן על בד, 140×110 ס"מ

מתנת האמן
© ADAGP, Paris, 2019

ז'אן דובופה, התייצבות, 1958
שמן על בד, 81×100 ס"מ

מתנת קרן מרק רותקו, ניו יורק, באמצעות ידידי מוזיאון תל אביב לאמנות בארה"ב, 1986
© ADAGP, Paris, 2019

אלכסנדר ארכיפנקו, אישה מתפרכסת (אישה מול מראה), 1916
שמן על עץ, פח וקרטון מודבקים על לוח עץ, 5×64.5×86 ס"מ

מתנת משפחת גריץ, לונדון, 1956, לזכר אריך גריץ
© 2019 Estate of Alexander Archipenko / Artists Rights Society (ARS), New York

מארק שאגאל, בדידות, 1933
שמן על בד, 196×102 ס"מ

מתנת האמן, 1953
© ADAGP, Paris, 2019

גוסטב קלימט, דיוקן פרידריקה מריה בר, 1916
שמן על בד, 130×168 ס"מ

אוסף מיזנה־בלומנטל
© מוזיאון תל אביב לאמנות

קלוד מונה, ערימת שחת בז'יווארני, 1889
שמן על בד, 81.5×65 ס"מ

מתנה בעילום שם, 1973
© מוזיאון תל אביב לאמנות

אלכסיי פון יבלנסקי, אישה בלונדינית, 1911
שמן על קרטון, 49×53 ס"מ

אוסף משה ושרה מאייר
© מוזיאון תל אביב לאמנות

אורי לסר, נוף "שווייץ ההולשטיינית", 1908
שמן על בד, 70×100 ס"מ

רכישה בתרומת מר אריה שנקר, תל אביב, 1944
© מוזיאון תל אביב לאמנות

פייר־אוגוסט רנואר, עירומה מאחור, 1880-81 לערך
שמן על בד, 66×81 ס"מ

עיזבון וילהלם וינברג אמסטרדם־ סקרסדייל, 1958, לזכר אשתו וילדיו
© מוזיאון תל אביב לאמנות

ג'יימס אנסור, חדרי האהוב, 1892
שמן על בד, 100×80 ס"מ

מתנת ילדי אוסקר ושולמית פישר לזכר אביהם, תל אביב, 1947|
© מוזיאון תל אביב לאמנות

וסילי קנדינסקי, אימפרוביזציה ללא כותרת V, 1914
שמן על בד, 111×111 ס"מ

אוסף מיזנה־בלומנטל
© מוזיאון תל אביב לאמנות

ג'קסון פולוק, תולעי אדמה, 1946
שמן על בד, 68×97 ס"מ

מתנת פגי גוגנהיים, ונציה, באמצעות קרן התרבות אמריקה־ישראל, 1954
© 2019 The Pollock-Krasner Foundation / Artists Rights Society (ARS), New York

מרק רותקו, מספר 24 (ללא כותרת), 1951
שמן על בד, 120.9 ×237 ס"מ

מתנת קרן מרק רותקו, ניו יורק, באמצעות ידידי מוזיאון תל אביב לאמנות בארה"ב, 1986
© 1998 Kate Rothko Prizel & Christopher Rothko / Artists Rights Society (ARS), New York

אלברטו ג'קומטי, אישה ונציאנית IX, 1956-57
ברונזה, גובה 113.7

רכישה באמצעות קרן גילמן, ניו יורק, ארה"ב, בסיוען של דינה אטינגר ותמר רודיך, 2001
© Succession Alberto Giacometti (Fondation Alberto et Annette Giacometti, Paris + ADAGP, Paris) 2019

אוסף עבודות האמנות המודרנית של מוזיאון תל אביב כולל בעיקר ציור ופיסול מאמצע המאה ה־19 ועד סוף שנות ה־80 של המאה ה־20. היקפו מדגים את החיוניות והמגוון הרחב של המגמות שבישרו וכוננו את המודרניזם באירופה ובארה"ב. האוסף נבנה בהתמדה מ־1932 ואילך, בזכות אספנים פרטיים ואנשי ציבור ותרבות שראו לנכון לתרום את עבודות האמנות שהיו ברשותם לטובת הכלל.

יש באוסף כמה מוקדים בולטים: יצירות אימפרסיוניסטיות ופוסט־אימפרסיוניסטיות מאת אדואר מונה, פייר־אוגוסט רנואר, אלפרד סיסלי, פול סזאן, פול גוגן, וינסנט ואן־גוך, קאמי פיסארו ואחרים; מבחר ציורים ייחודיים של מארק שאגאל; יצירות מופת של גוסטב קלימט, וסילי קנדינסקי, אלכסיי פון יבלנסקי, קיס ון דונגן ואמדאו מודליאני; מבחר עבודות של פבלו פיקאסו, מתקופות שונות ביצירתו; וכן עבודות של אמנים סוריאליסטים, בהם מקס ארנסט, סלוודור דאלי, לאונורה קרינגטון ואיב טנגי.

האוסף משקף נאמנה גם את ביטוייה השונים של האמנות שנוצרה לאחר מלחמת העולם השנייה, במחצית השנייה של המאה ה־20, כגון עבודות של ה"ארט אנפורמל“ (אמנות לא־צורנית) האירופי; גופי עבודות מקיפים של ז'אן דובופה ואלברטו ז'קומטי; יצירות של אמנים גרמנים בתקופה שלאחר המלחמה; ועבודות חשובות של גרהרד ריכטר וגונתר אוקר.

האמנות האמריקאית של שנות ה־50 נכנסה לאוסף בזמן אמת, הודות לתרומה של 27 עבודות שהעניקה האספנית פגי גוגנהיים. זהו גוף העבודות הגדול ביותר מהאוסף שלה שנתרם מחוץ לגבולות ארצות־הברית, והוא מייצג מגמות באקספרסיוניזם המופשט האמריקאי, ששלטו בשנים אלה: ההפשטה החסכונית והמתומצתת לסוגיה, מארק רותקו, ג'קסון פולוק, ויליאם דה קונינג ואחרים, בהמשך, נכנסו לאוסף גם עבודותיהם של האמנים האמריקאים ג'ורג'יה אוקיף, רוי ליכטנשטיין, מוריס לואיס, אלכסנדר קאלדר, ושל האמנים הבריטים בן ניקולסון ופרנסיס בייקון.

בנוסף, האוסף כולל גוף עבודות מוקדמות ונדירות של אמן האוונגרד הרוסי אלכסנדר ארכיפנקו — פסלים, ציורים ו"ציורים־פיסוליים“ מן השנים 1921-1908. ב־1933 השאיל האספן היהודי־גרמני אריך גריץ את האוסף למוזיאון, ובכך למעשה הציל אותו. רוב יצירותיו של ארכיפנקו ניזוקו או הושמדו בהפצצות מלחמת העולם הראשונה, ובהמשך הוכרזו כ"אמנות מנוונת“ על ידי הנאצים — ורק ב־1947 נודע לארכיפנקו כי במוזיאון תל אביב יש אוסף כה חשוב של עבודותיו המוקדמות. לאחר מותו של גריץ, ב־1955, החליטה משפחתו לתרום למוזיאון 32 מהעבודות הללו — וכיום זהו האוסף הגדול והחשוב ביותר של עבודות ארכיפנקו המוקדמות בזירה הבינלאומית.

אוסף האמנות המודרנית ממשיך להתעשר ולהתרחב הודות לתרומות ושאילות ארוכות טווח. הוא מעורר עניין רב בקרב חוקרים בארץ ובעולם, ומשאיל מעבודותיו לתערוכות ברחבי העולם.

עוד באוסף